סווינג

"סווינג" הינו אחד המונחים היותר מבלבלים שיש ומשמעותו משתנה ממקום למקום ומתקופה לתקופה. כיום נמצאים תחת מונח זה מושגים רבים כגון: סינגל- סווינג, דאבל- סווינג, טריפל- סווינג, רוקנ'רול, ג'ייב, לינדי הופ, בוגי, איסט קוסט סווינג, ווסט קוסט סווינג, צ'רלסטון, בלבואה, ג'יטרבאג ועוד.

בסך הכל מדובר בריקודים דומים הנובעים מאותם המקורות, בעיקר ממוסיקת הג'אז והבלוז. הריקודים הללו התפתחו במחצית הראשונה של המאה ה-20, בעיקר בקרב הקהילות השחורות בארה"ב, משם התפשטו לכל העולם. 

סווינג - עצירה רגעית בריקוד

לינדי- הופּ

ריקוד זה נחשב לאבי משפחת ריקודי הסווינג. הוא התפתח בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20 בקהילה האפרו- אמריקאית בניו- יורק (בהארלם), ושאב את תנועותיו מתנועות הריקוד האופייניות המקומיות ושילבן עם ריקודים כגון צ'רלסטון, סטפס, היפ- הופ ועוד. הוא נקרא על שמו של צ'רלס לינדברג, הטייס הראשון אשר חצה את האוקיאנוס האטלנטי (1927), ובאותו הֶקְשֶר הוא מתאפיין בהרבה "צעדי אוויר" (Air Steps) הכוללים הנפות, זריקות (ותפיסות...) של הבחורה באוויר.

ריקוד זה מעולם לא הוסדר באופן רשמי, ועל כן לא נכנס לקטגורייה תחרותית, אך הוא היווה את המקור וההשראה ליצירתם של ריקודים רבים המשתייכים לקטגוריית הסווינג כגון הג'ייב, רוקנ'רול ועוד. בשנות ה-40 החל הריקוד להתפשט בכל העולם, וזאת תודות להגעתם של חיילים אמריקאים לאירופה במהלך מלחה"ע השנייה, וכיום נחשב הכפר השבדי הקטן Herreng ל"מֶכָּה" של רקדני הלינדי- הופּ, שם נערך פסטיבל גדול כל שנה.

 

איסט קוסט סווינג (East Coast Swing)= טריפל סווינג

גירסה פשוטה יותר של הלינדי- הופּ אשר פותחה בשנות ה-40 על ידי ארתור מאריי, במטרה להפוך את הריקוד ליותר "ידידותי" לרקדן המתחיל. נקרא גם טריפל סווינג (על שום שלושת הצעדים המשמשים את הרקדנים לנוע מצד לצד), וכאשר מפשטים גם אותו מקבלים את הדאבל- סווינג והסינגל סווינג.

ריקוד זה הינו אחד מחמשת ה-Rythem Dances באסכולת האמריקן סטייל והוא נרקד בתחרויות רשמיות.

 

ווסט קוסט סווינג (West Coast Swing)

מקורותיו של הווסט קוסט סווינג טמונים גם כן בלינדי- הופּ. הוא פותח בקליפורניה בשנות החמישים (ב-1988 הפך לריקוד הרשמי של המדינה) וכיום נרקד מחוץ לארה"ב בעיקר בקנדה, ניו- זילנד, אוסטרליה ובריטניה.

 

 

ג'ייב

משהגיע הלינדי- הופּ לאירופה עבר שינויים מסויימים והדבר הוביל ליצירתם של סגנונות חדשים כגון הג'ייב והבוגי. ריקוד הבוגי היה פופלרי ביותר באנגליה, אך בהיותו זר ספג ביקורת רבה כוולגרי וחסר טעם. גורו הריקודים האנגלי אלכס מוּר אף אמר עליו: "מעולם לא ראיתי דבר מכוער כל כך".

מורים אנגליים עידנו את הבוגי והלינדי- הופּ ויצרו את הג'ייב, אשר נרקד על מוסיקה מעט איטית יותר. הג'ייב נרקד באופן דומה לאיסט קוסט סווינג (שהוא המקבילה התחרותית הרשמית) והוא נרקד בקטגורייה הלטינית באסכולת האינטרנשיונל.

 

רוקנ'רול

בשנות החמישים, עם פריצתה של מוסיקת הרוקנ'רול, התפתח גם ריקוד הרוקנ'רול, שהוא למעשה שילוב ופיתוח של סגנונות הסווינג השונים המקובלים באותה התקופה (לינדי- הופּ, איסט קוסט סווינג וכו').